Tag Archives: סרט

מר שושני בקיבוץ סעד

“חידת שושני” הוא הסרט המדובר ביותר מאז קום המדינה, אמרו לי :) נראה שאנשים מגזימים קצת :) אבל עובדה שאני מקבל כמות ענקית של שבחים, כל דקה מאז השידור. תודה לכולם. כנראה שהסרט עובד על רובד עמוק בתודעה הישראלית, תפיסה אחרת של היהדות המרתקת והאוטנטית כל כך. מעבר לכל מגזר וכל מאבק קטנוני.

לדוגמא, מישהו שראה את הסרט כתב לי שסבא שלו שנולד בגרמניה הכיר את מר שושני ולמד איתו (ועדיין בחיים!).

כך הוא כותב לי: “בעבר הראיתי לסבי כל מיני כתבות שיצאו על שושני והוא תמיד התאכזב מכך שכולם מנסים לחפש את הפיקנטריה של מי הוא היה ועד כמה היה גאון, ושאף אחד לא מתמקד בתוכן של דבריו.
הפעם אני רואה שמדובר בעבודה אחרת השופכת אור אמתי על תורתו של האיש ולאו דווקא על דמותו.”

הנה מה שפורסם השבוע בעלון הקיבוץ סעד. כידוע צילמתי שם אנשים יקרים כמו חנן גולן ז.ל שאהבו כל כך את מר שושני. אפרסם בעתיד תוכן מהשיעורים של מר שושני שזכר חנן גולן זל. זה פשוט מרתק.
שבת שלום לכולם.

kibutz saad

Hanan Golan zl

הארץ: “חידת שושני” מצליח להיות שיר הלל לסקרנות האנושית

Haaretz
“במובן הזה, עם כל קלילותו ותמימותו הקסומה, “חידת שושני” מצליח להיות שיר הלל לסקרנות האנושית, וככזה, גם שיר הלל ליהדות של השאלה. ושם מתמזגת רוחם של שני גיבוריו, גרינשפן הבמאי ושושני הפילוסוף — אצל הראשון זוהי סקרנות תמימה וילדית בלתי נגמרת כלפי גיבורו, אצל השני סקרנות כלפי סודות העולם והתובנה שכל תשובה היא רק הזדמנות לשאלה חדשה.”
הארץ – ביקורת של פבלו אוטין

תודה רבה פבלו! יש משהו במה שאתה כותב, על יהדות, על שושני וגם עלי. מקווה שאשאר ילד עוד הרבה שנים

The Shoshani Riddle at the Tel Aviv cinematheque for Passover

What are you doing for Pessah in Israel?
There are more screenings of “The Shoshani Riddle” (חידת שושני) at the Tel Aviv Cinematheque!! Don’t miss this movie about Mr. Shoshani, the Wanderer who Knew it All. It won the Award for best documentary of the year by the academy of films critics in Israel.
Wednesday the 24.04 at 16:30
Thursday the 25.04 at 21:00
Friday the 26.04 at 11:00
Saturday the 27.04 at 21:15
Sunday the 28.04 at 14:00
Monday the 29.04 at 21:30
Tuesday the 30.04 at 16:00
Subtitles in Hebrew and in English. Pass it on!
מה תוכניתכם לחול המועד פסח?
הוסיפו עוד הקרנות של הסרט חידת שושני! כל יום בסינמטק תל אביב. הסרט ממשיך לעשות גלים. קהל רב ומגוון בא לראות את הסרט ומיד מזמין את החברים ואת המשפחה לצפות בו.
תלחצו על הלינק כדי לראות איזה תאריך מתאים לכם.
Mic speaks after the screening The Shoshani Riddle cinematheque TLV - Shoshani

“פרופ’ שלום רוזנברג: “מי שלא יגיד על שושני שזה מיתוס, לא הבין אותו

“שושני מתערב בהקלטה, זה שושני טהור!”
כך אמר פרופ’ שלום רוזנברג ז.ל. בראיון לסרט “חידת שושני” מאת מיכאל גרינשפן ב-2013.
מי שעוד לא צפה בסרט, מוזמן לבוא לסינמטק תל אביב, הוסיפו עוד הרבה הקרנות…

הגאון המיסתורי: סרט חדש מציע פיצוח אחר ל”חידת שושני” – מאמר במקור ראשון

מאמר וראיון של הבמאי מיכאל גרינפן על הסרט “חידת שושני” מאת העיתונאי הבכיר יאיר שלג במקור ראשון. זהירות: ספויילר! אל תדאגו, מה שמופיע בסרט זה רק אחוז אחד מכל מה שמצאתי בתחקיר. יהיו עוד תגליות והפתעות בהמשך.
כבר עכשיו בזכות הסרט הזה, יותר ויותר מדברים וכותבים על מר שושני, איזה כייף. הסרט ישודר (אם מר שושני לא יתערב שוב ויקלקל לנו את השמחה) בכאן11 במוצ”ש ה-20 האפריל, לאחר החדשות.
article The Shoshani Riddle in Makor Rishon

Ben Gurion and Mister Shoshani – בן גוריון ומר שושני

מי יודע מה הדבר הכי (ממש הכי) חשוב שכדאי לדעת על בן גוריון??
אל תספרו לאף אחד, זה סוד גדול וכל כך משמעותי: השם האמיתי שלו היה דוד יוסף גרין! כן, זה הדבר הכי חשוב :-)
כל מה שבן גוריון עשה בחיים פחות מעניין ויש הסוברים שכל מה שהוא עשה נבע מהשם הסודי הזה: גרין, גרין, גרין!
קצת הומור לא מזיק בתקופה המורכבת הזאת.
דרך אגב, יש קשר בין בן גוריון למר שושני. ואני חושף את זה לראשונה בסרט שלי “חידת שושני” שממשיך להיות מוקרן בסינמטקים בארץ.
אל תפספסו אותו בירושלים או בתל אביב ותעבירו לחברים שעדיין לא צפו בסרט
527px-David_Ben-Gurion_(D597-087)

הקרנות חדשות של הסרט “חידת שושני” בסינמטק תל אביבת

סרטנו “חידת שושני” יוקרן כמה פעמים בסינמטק תל אביב (היו כבר כמה הקרנות מלאות, הקהל מבקש לראות)
ב-27 בפברואר
ב-2 במרץ
ב-7 במרץ
ב-9 במרץ
וב-10 במרץ
הסרט בעברית עם כתוביות בעברית ובאנגלית
אל תפספסו, הכרטיסים אזלו מהר ברגע שהודיעו על הקרנות בחיפה ובירושלים.
מאמר של מבקר הקולנוע ארז דבורה בידיעות אחרונות: “התעלומה שתשמוט לכם את הלסת: סרט הדוקו שכבש את פסטיבל חיפה”
כרטיסים כאן:
Our movie “The Shoshani Riddle” will be screened again at the Tel Aviv Cinematheque (it was always full for the last screenings)
on February 27th, March 2, March 7, March 9 and March 10.
Subtitles in Hebrew and English. Don’t miss it, it was sold out as soon as we announced it in Jerusalem and Haifa. Quote from Ynet, the leading Israeli newspaper: “The mystery that will blow your mind: the documentary film that conquered Haifa Film Festival”.

חידת שושני – הנווד שידע הכול

poster-Shoshani-heb-web

 

הסרט “חידת שושני” – הנווד שידע הכול – ישתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה בעוד כמה ימים. התחלתי לעבוד על הסרט לפני ייותר מ-10 שנים. כן, 10 שנים. ראיינתי מאות עדים, נסעתי לכל העולם בעקבותיו וגיליתי המון סודות על האיש המסתורי והגאוני שהיה מר שושני. אבל הסרט היה תקוע במשך שנים בגלל סיבות בירוקרטיות אבסורדיות. היו חברים שהסבירו לי שמר שושני התערב בהפקה כדי שהסרט הזה לא ייצא…

 מי יודע. בכל אופן עכשיו הוא כנראה השתחרר ויוקרן גם בפסטיבלים וגם בכאן11. אין צורך להרחיב עד כמה הסרט הזה חשוב לדעתי: הוא יותר מסרט, הוא מעמיד שאלות מרכזיות ומפתיעות על עצמנו ועל החיים.
אני רוצה להודות לאמנים המוכשרים והמדהמים שעבדו איתי על הסרט המשוגע הזה:
רועי בן עמי העורך,
פיליפ בלאיש הצלם,
דוד וולץ האנימטור,
נועה הבר המעצבת,
אנדריי קוזלוב האפטריסט,
נדב שלמה גלעדי המפיק,
הקטור ברבי הקולוריסט,
דניאל מרקוביץ’ המלחין
ומיכאל גורביץ’ המעצב סאונד.
תודה לכם ולכל מי שעזר או עבד על הפרוייקט בדרך. ושתהיה שנה טובה לכולם

מיכאל גרינשפן

Lecture about Mr. Shushani in Yiddish in 1968 – לזכר נשמת פרופ’ שושני ז”ל

Today is the yahrzeit (Yiddish: “year time”) of Professor Shoshani zl, 26th Tevet. Here is an exclusive text first published in 1968 in “Der Moment”, a Yiddish Newspaper in Uruguay, right after Professor Shoshani’s death. Thank you to the Schneiderman and Beitler’s fami

hesped Chouchani Yiddish 1968lies who gave it to me when I was filming in Uruguay. This

IMG_5865

text was a lecture given by a student of Professor Shoshani, engineer Natan Shtsherbati. It was translated from Yiddish to Hebrew by Shimon Stern.

Enjoy it and write me if you have comments about it,

Michael Grynszpan

——

לזכר נשמת פרופ’ שושני ז”ל.
תלמידים ומעריצים מהמלומד הגדול והגאוני פרופסור שושני ז”ל באים עם פטירתו אלינו במערכת עם מאמרים, הערכות, וזכרונות מ”אדיר התורה” שנקרע מאיתנו.
בכל המאמרים הללו מודגש התורה שנלמדה אצל הפרופסור כפי תשומת הלב מכל יחיד.
במשך הזמן כבר הבאנו מאמרי חוץ מערכתיים, (הערת המתרגם: כלומר לא מתוך מערכת העיתון) מאמרים מדוד גאנז, מטות דראבינער, קלמן שטיינהויז, וחיים וואדאוואז.
”המאמענט” [שם העיתון] מעמידה לשירות תלמידי הפרופ’ שושני ז”ל, חרכי השבועון שלנו, מתחת המדור לזכר נשמת פרופ’ שושני, איפה שמדי שבוע יתפרסם העבודה שהתקבלה (כלומר המאמרים שנשלחו למערכת).
היום אנו מביאים את הטקסט מהרצאה אשר ניתנה באזכרה מחוג התנ”ך מהציונ. לאנדעס ארגון ע”י המהנדס נתן שטשערבאטי.
ההרצאה של המהנדס נתן שטשערבאטי:
לפרופ’ ע”ה היו כמה סוגי תלמידים. אני בעצמי אחד מהם, מחזיק תח”י השכלה אקדמאית, משנות חיי הצעירות והמוקדמות למדתי עברית ותנ”ך. לימוד העברית כמעט שכחתי. רק נשארו הידיעות והמסורת על נושאים יהודיים שהגיעו משיעוריה של אימי.
אך זה לא מנע שאהיה תלמידו של הפרופ’ במשך שבע שנים תמימות. הסיבה היחידה זה בגלל שכל הדברים הלא רווחיים הפכו אצל הפרופ’ ללימוד רווחי. אמנות פדגוגית מיוחדת תחומו. שנדרש בידיעות ענקיות. לא צריכים לחשוב שזה היה כ”כ קל כמו שאפשר לחשוב. המדע, הפילוסופיה, הומניזם, וריד מחייו בכלל, תמיד פנו אל המדע היהודי: תנ”ך, תלמוד, קבלה, וכו’. הוא אף פעם לא הצדיק משהו שלא הלך בתלם אל המהלך החשיבה הזה, לא בגלל אדיקות, אלא מתוך נקודת מבט של הגיון טהור.
התורה גם הייתה (אצלו) צורת חיים והרגל.
כבודי אל הנפטר ע”ה מדגישה הכרתי שפגישתי איתו היתה חשובה, עוד יותר מחשובה, הוא העמיד לפניי יהדות חשובה, לוגית, רציונלית, כמארג נקי.
תמצית מציווליזציה לכלל האנושות.
ראיתי איך שאנשים עם טבעים שונים יש להם מקום ראוי בקונצרט האנושי, כמו שחיסרון החכמה היא סיבה מרוע ולא כמו הרוע בעצמו, איך שהציווליזציה פוסעת ביחד עם החכמה ומכניסה נשמה אל תוך התרבות.
הוא פתח לי את העיניים שאראה איפה המעיינות של מים חיים, ובו זמנית ההשתקפות של אותם המעיינות.
על פי רוב מה שהמוח קולט על היהדות מבולבל, מלא מושגים פילוסופיים, וגורמים לאי סדר.
הלימוד העקרוני אצל היהודים זה התנ”ך וכתביה הכתובים ברוח נבואה.
ועל כמה מהיבטים על נבואה אנסה לדון בהמשך הרצאתי:
הלימוד אצל הפרופ’ ע”ה לא נטתה ולא סטתה, הוא אפילו לא ניסה לעשות תעמולה מיוחדת למען התנ”ך.
האדם הוא מחוייב, וצריך לשפוט את עצמו, לשקול לבדו דרכיו, התוצאות של מעשיו, בירוריו, וחקירותיו.
זה נמצא בשלל תרבות רחבה של האנושות. אם נשווה במקצת את השלל הלז אל התנ”ך (אני רק אומר מתוך מבט פילוסופי) כי כל מה שבתנ”ך קודש, והשאר חול. לדוגמא אם ניקח את דוד, כמשורר, ומצד השני את המשורר הכי גדול בעולם, מתרבות אונברסלית, שייקספיר האנגלי, גטה הגרמני, דונטה האיטלקי וכו’.
על הומרוס אומר אפלטון, הפילוסוף היווני הגדול שהיה הכי קרוב אל הרוח היהודי אשר הפרופ’ המליץ לי במיוחד לקרוא, מכיר בספרו ”הרפובליקה” שהומרוס מלא בשגיאות, ומייסד יסוד שהוא אינו יכול לבנות עליו וצריך לבנות את יסודותיו על משקל בניין רציונלי.
הכתבים של כמה גאונים כתובים על הנושאים שלהם בצורה כל כך צבעונית, אשר גורמים לאי דיוק. בטבע הכלכלה שולטת, הדיוק. האור רץ בדרך הקצרה ביותר. התהליכים המכניים מתפתחים במסגרות הכי מינימליות של עשייה.
התנ”ך גם סוג של כמו- טבע, אך ברוח.
הוא נכתב עם מספר מילים מינימלי, ובשביל הנושאים הוא משתמש בכמה שפחות תמונות, כלל לא יותר או פחות מדי, בדיוק כמה שיש צורך, לדוגמא: בין כל הרעיונות יש שניים שהם חשובים ביותר; הרעיון של היחיד ושל רבים, אפלטון בדיאלוג של פילבו או של תענוג, מתבטא דרך פיו של סוקרטס על היחיד והרבים:
”במידה שהנני יכול למדוד, זה מתנה של האל… אל האנושות…(…) קודמיי אשר ידעו יותר, ואשר היו יותר קרובים אל האל… מסרו לנו את המסורה והודיעו לנו כל הדברים הללו, אשר אליהם מתווסף ומוכתב ישות תמידית ונקרא מיחיד ורבים וכו”
דוד מתבטא בתהלים פרק ס”ב פסוק י”ב כך: אחת דיבר אלוהים, שתיים זו שמעתי.
שש מילים שאומרות את הכל.
היחיד והרבים הם שני רעיונות אשר לא סותרים, הן לא מפריעים אחד לשני, אצל הנביא נבנה על ידי רוח נבואה, בהאזור האנושי, נבנה הכלל, של הגאון והכישרון.
אפילו בפיזיקה, בחומר קונסטרוקסיאני, יש מקבילה; היא המיסטריה של ”הקונסטנט[היחידה] של פלאנק”.
היהודים האמיתיים, אלה שמתוכם מתפתח העם היהודי, נקראים בני נביאים, כלומר; נביאים קטנים, כלומר, נשמתם ניחנת בחומרים נבואיים.
מכאן נטייתם לשלום וציוולזציה.
עם הפרופ’ הוצג התמונה הבאה: נשמתו של הנביא היא כמו הטבע באספיריטו.
התנ”ך השלם מהמילה הראשונה עד האחרונה, מייצר גוף חי. כל פרק כמו איבר, כל פסוק כמרקם,
כל מילה כחלקים, כלים מתפרקים וכל אות כחלק, כל אות אפשר לפרק, והכל דופק פרפקט, כשלעצמו וכאשר מורכב ביחד.
אף שפה לא שימשה ולא התממשה לכזאת, בפיותם של הנביאים זרם לשון הקודש שבשבילנו היא עברית.
אפלטון והדיאלוג שלו של מטה או מדע, כאשר הוא מגיע אל האותיות הוא אומר שהן (האותיות) החלוליות הקטנות של השפה, ואי אפשר להתקדם ולעיין הלאה. לעומתו הקורס שהפרופ’ ע”ה מסר באונברסיטה סורבון בפריז על הא”ב היהודי אזי רק על האות א’ נמשך במשך של שלוש שנים.

תרגום מיידיש: שמעון שטרן