Author Archives: Monsieur Chouchani

The Shoshani Riddle won Best Documentary Award of 2023 by the organization of Israeli Films critics!

Excellent news!  And very flattering! Our movie “The Shoshani Riddle” won Israeli Critics Association Award for Best Documentary in 2023. Thank you!

בשורות טובות! הסרט שלנו “חידת שושני” זכה בפרס הסרט התיעודי הטוב בשנת 2023

על ידי פורום מבקרי ומבקרות הקולנוע בישראלimage_2024-01-02_204037845

כבוד לנו, תודה

https://www.mako.co.il/culture-articles/Article-38ed604716fbc81026.htm

The Shoshani Riddle - best Israeli documentary

 

Pictures from the screening at the Jerusalem Cinematheque

So many good vibes! It was the second ever screening of “The Shoshani Riddle” (חידת שושני), first at Haifa and this time at the Jerusalem Cinematheque, December the 14th. It was sold out.

The audience was enthusiastic, we received a lot of super positive feedbacks, and many asked where and when the movie will be screened again.
It was followed by a panel with rabbi Oury Cherki, prof. Hanoch Ben-Pazi and Hodaya Har-shefi Samet, who gave interesting perspectives on Mister Shoshani.
Thank you also to the film editor Roi Ben-Ami and the animator David Walz who also attended it.
See you at the next screenings.

11 7 4

ביקורת מעולה על הסרט

!!עוד ביקורת מצויינת של סרטנו “חידת שושני” – תודה

Shoshani-sleeping-on-a-bench-credit-David-WalzShoshani sleeping on a bench – credit: David Walz

“בכל פעם שתהיתי לגבי משהו, הסרט כמו קלט את מחשבותיי ומשך את התודעה שלי ביד, לפנייה נוספת, סמטה נסתרת, מחוז גיאוגרפי אחר, דמות חדשה, פרט נוסף ומעל לכל אלו – נשמע לצו הגיבור שלו והטיל ספק בכל מחשבותיי

https://www.prtfl.co.il/archives/192572 :לקרוא את המאמר כאן

Screening in Jerusalem

Even in difficult times, life must go on.
Who wants to watch our movie “The Shoshani Riddle”?image_2023-11-30_125117442
It will happen soon in Jerusalem at the cinematheque. December the14th at 20.00.
See you there.

Amazing critics in the Israeli Press about “The Shoshani Riddle”

Here is an amazing article about “The Shoshani Riddle” in Ynet, the leading Israeli newspaper: “The mystery that will blow your mind: the documentary film that conquered Haifa Film Festival”

https://www.ynet.co.il/entertainment/article/sjqwa5uea

YNET-ביקורת מעולה על הסרט “חידת שושני” ב

article Ynet

 

 

חידת שושני – הנווד שידע הכול

poster-Shoshani-heb-web

 

הסרט “חידת שושני” – הנווד שידע הכול – ישתתף בפסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה בעוד כמה ימים. התחלתי לעבוד על הסרט לפני ייותר מ-10 שנים. כן, 10 שנים. ראיינתי מאות עדים, נסעתי לכל העולם בעקבותיו וגיליתי המון סודות על האיש המסתורי והגאוני שהיה מר שושני. אבל הסרט היה תקוע במשך שנים בגלל סיבות בירוקרטיות אבסורדיות. היו חברים שהסבירו לי שמר שושני התערב בהפקה כדי שהסרט הזה לא ייצא…

 מי יודע. בכל אופן עכשיו הוא כנראה השתחרר ויוקרן גם בפסטיבלים וגם בכאן11. אין צורך להרחיב עד כמה הסרט הזה חשוב לדעתי: הוא יותר מסרט, הוא מעמיד שאלות מרכזיות ומפתיעות על עצמנו ועל החיים.
אני רוצה להודות לאמנים המוכשרים והמדהמים שעבדו איתי על הסרט המשוגע הזה:
רועי בן עמי העורך,
פיליפ בלאיש הצלם,
דוד וולץ האנימטור,
נועה הבר המעצבת,
אנדריי קוזלוב האפטריסט,
נדב שלמה גלעדי המפיק,
הקטור ברבי הקולוריסט,
דניאל מרקוביץ’ המלחין
ומיכאל גורביץ’ המעצב סאונד.
תודה לכם ולכל מי שעזר או עבד על הפרוייקט בדרך. ושתהיה שנה טובה לכולם

מיכאל גרינשפן

Lecture about Mr. Shushani in Yiddish in 1968 – לזכר נשמת פרופ’ שושני ז”ל

Today is the yahrzeit (Yiddish: “year time”) of Professor Shoshani zl, 26th Tevet. Here is an exclusive text first published in 1968 in “Der Moment”, a Yiddish Newspaper in Uruguay, right after Professor Shoshani’s death. Thank you to the Schneiderman and Beitler’s fami

hesped Chouchani Yiddish 1968lies who gave it to me when I was filming in Uruguay. This

IMG_5865

text was a lecture given by a student of Professor Shoshani, engineer Natan Shtsherbati. It was translated from Yiddish to Hebrew by Shimon Stern.

Enjoy it and write me if you have comments about it,

Michael Grynszpan

——

לזכר נשמת פרופ’ שושני ז”ל.
תלמידים ומעריצים מהמלומד הגדול והגאוני פרופסור שושני ז”ל באים עם פטירתו אלינו במערכת עם מאמרים, הערכות, וזכרונות מ”אדיר התורה” שנקרע מאיתנו.
בכל המאמרים הללו מודגש התורה שנלמדה אצל הפרופסור כפי תשומת הלב מכל יחיד.
במשך הזמן כבר הבאנו מאמרי חוץ מערכתיים, (הערת המתרגם: כלומר לא מתוך מערכת העיתון) מאמרים מדוד גאנז, מטות דראבינער, קלמן שטיינהויז, וחיים וואדאוואז.
”המאמענט” [שם העיתון] מעמידה לשירות תלמידי הפרופ’ שושני ז”ל, חרכי השבועון שלנו, מתחת המדור לזכר נשמת פרופ’ שושני, איפה שמדי שבוע יתפרסם העבודה שהתקבלה (כלומר המאמרים שנשלחו למערכת).
היום אנו מביאים את הטקסט מהרצאה אשר ניתנה באזכרה מחוג התנ”ך מהציונ. לאנדעס ארגון ע”י המהנדס נתן שטשערבאטי.
ההרצאה של המהנדס נתן שטשערבאטי:
לפרופ’ ע”ה היו כמה סוגי תלמידים. אני בעצמי אחד מהם, מחזיק תח”י השכלה אקדמאית, משנות חיי הצעירות והמוקדמות למדתי עברית ותנ”ך. לימוד העברית כמעט שכחתי. רק נשארו הידיעות והמסורת על נושאים יהודיים שהגיעו משיעוריה של אימי.
אך זה לא מנע שאהיה תלמידו של הפרופ’ במשך שבע שנים תמימות. הסיבה היחידה זה בגלל שכל הדברים הלא רווחיים הפכו אצל הפרופ’ ללימוד רווחי. אמנות פדגוגית מיוחדת תחומו. שנדרש בידיעות ענקיות. לא צריכים לחשוב שזה היה כ”כ קל כמו שאפשר לחשוב. המדע, הפילוסופיה, הומניזם, וריד מחייו בכלל, תמיד פנו אל המדע היהודי: תנ”ך, תלמוד, קבלה, וכו’. הוא אף פעם לא הצדיק משהו שלא הלך בתלם אל המהלך החשיבה הזה, לא בגלל אדיקות, אלא מתוך נקודת מבט של הגיון טהור.
התורה גם הייתה (אצלו) צורת חיים והרגל.
כבודי אל הנפטר ע”ה מדגישה הכרתי שפגישתי איתו היתה חשובה, עוד יותר מחשובה, הוא העמיד לפניי יהדות חשובה, לוגית, רציונלית, כמארג נקי.
תמצית מציווליזציה לכלל האנושות.
ראיתי איך שאנשים עם טבעים שונים יש להם מקום ראוי בקונצרט האנושי, כמו שחיסרון החכמה היא סיבה מרוע ולא כמו הרוע בעצמו, איך שהציווליזציה פוסעת ביחד עם החכמה ומכניסה נשמה אל תוך התרבות.
הוא פתח לי את העיניים שאראה איפה המעיינות של מים חיים, ובו זמנית ההשתקפות של אותם המעיינות.
על פי רוב מה שהמוח קולט על היהדות מבולבל, מלא מושגים פילוסופיים, וגורמים לאי סדר.
הלימוד העקרוני אצל היהודים זה התנ”ך וכתביה הכתובים ברוח נבואה.
ועל כמה מהיבטים על נבואה אנסה לדון בהמשך הרצאתי:
הלימוד אצל הפרופ’ ע”ה לא נטתה ולא סטתה, הוא אפילו לא ניסה לעשות תעמולה מיוחדת למען התנ”ך.
האדם הוא מחוייב, וצריך לשפוט את עצמו, לשקול לבדו דרכיו, התוצאות של מעשיו, בירוריו, וחקירותיו.
זה נמצא בשלל תרבות רחבה של האנושות. אם נשווה במקצת את השלל הלז אל התנ”ך (אני רק אומר מתוך מבט פילוסופי) כי כל מה שבתנ”ך קודש, והשאר חול. לדוגמא אם ניקח את דוד, כמשורר, ומצד השני את המשורר הכי גדול בעולם, מתרבות אונברסלית, שייקספיר האנגלי, גטה הגרמני, דונטה האיטלקי וכו’.
על הומרוס אומר אפלטון, הפילוסוף היווני הגדול שהיה הכי קרוב אל הרוח היהודי אשר הפרופ’ המליץ לי במיוחד לקרוא, מכיר בספרו ”הרפובליקה” שהומרוס מלא בשגיאות, ומייסד יסוד שהוא אינו יכול לבנות עליו וצריך לבנות את יסודותיו על משקל בניין רציונלי.
הכתבים של כמה גאונים כתובים על הנושאים שלהם בצורה כל כך צבעונית, אשר גורמים לאי דיוק. בטבע הכלכלה שולטת, הדיוק. האור רץ בדרך הקצרה ביותר. התהליכים המכניים מתפתחים במסגרות הכי מינימליות של עשייה.
התנ”ך גם סוג של כמו- טבע, אך ברוח.
הוא נכתב עם מספר מילים מינימלי, ובשביל הנושאים הוא משתמש בכמה שפחות תמונות, כלל לא יותר או פחות מדי, בדיוק כמה שיש צורך, לדוגמא: בין כל הרעיונות יש שניים שהם חשובים ביותר; הרעיון של היחיד ושל רבים, אפלטון בדיאלוג של פילבו או של תענוג, מתבטא דרך פיו של סוקרטס על היחיד והרבים:
”במידה שהנני יכול למדוד, זה מתנה של האל… אל האנושות…(…) קודמיי אשר ידעו יותר, ואשר היו יותר קרובים אל האל… מסרו לנו את המסורה והודיעו לנו כל הדברים הללו, אשר אליהם מתווסף ומוכתב ישות תמידית ונקרא מיחיד ורבים וכו”
דוד מתבטא בתהלים פרק ס”ב פסוק י”ב כך: אחת דיבר אלוהים, שתיים זו שמעתי.
שש מילים שאומרות את הכל.
היחיד והרבים הם שני רעיונות אשר לא סותרים, הן לא מפריעים אחד לשני, אצל הנביא נבנה על ידי רוח נבואה, בהאזור האנושי, נבנה הכלל, של הגאון והכישרון.
אפילו בפיזיקה, בחומר קונסטרוקסיאני, יש מקבילה; היא המיסטריה של ”הקונסטנט[היחידה] של פלאנק”.
היהודים האמיתיים, אלה שמתוכם מתפתח העם היהודי, נקראים בני נביאים, כלומר; נביאים קטנים, כלומר, נשמתם ניחנת בחומרים נבואיים.
מכאן נטייתם לשלום וציוולזציה.
עם הפרופ’ הוצג התמונה הבאה: נשמתו של הנביא היא כמו הטבע באספיריטו.
התנ”ך השלם מהמילה הראשונה עד האחרונה, מייצר גוף חי. כל פרק כמו איבר, כל פסוק כמרקם,
כל מילה כחלקים, כלים מתפרקים וכל אות כחלק, כל אות אפשר לפרק, והכל דופק פרפקט, כשלעצמו וכאשר מורכב ביחד.
אף שפה לא שימשה ולא התממשה לכזאת, בפיותם של הנביאים זרם לשון הקודש שבשבילנו היא עברית.
אפלטון והדיאלוג שלו של מטה או מדע, כאשר הוא מגיע אל האותיות הוא אומר שהן (האותיות) החלוליות הקטנות של השפה, ואי אפשר להתקדם ולעיין הלאה. לעומתו הקורס שהפרופ’ ע”ה מסר באונברסיטה סורבון בפריז על הא”ב היהודי אזי רק על האות א’ נמשך במשך של שלוש שנים.

תרגום מיידיש: שמעון שטרן

Chouchani vu par Garouste

En attendant le film tant attendu sur Monsieur Chouchani, le réalisateur Michael Grynszpan continue son enquête sur les traces du mystérieux Monsieur Chouchani. Après avoir rencontré des centaines de témoins à travers le monde, dont Elie Wiesel à New York, et fait des découvertes fabuleuses, il souhaitait entendre la vision des artistes qui avaient travaillé sur le mythe Chouchani. Voici en exclusivité un petit reportage sur sa rencontre avec Gérard Garouste, un artiste contemporain majeur, qui a réalisé plusieurs travaux sur Monsieur Chouchani. Il aime faire se rencontrer dans ses oeuvres Franz Kafka, Borges ou Levinas avec Chouchani. Ces tableaux sont exposés à la Galerie Templon Paris.

Shushani at the Museum of the Jewish People

Monsieur Chouchani in the new Museum of the Jewish People in Tel Aviv. It’s amazing. At last! A few years ago he was totally unknown in Israel. The artist who made this painting may not even know that according to many witnesses Chouchani was never seen holding a book in his hands.Chouchani in the new Museum of the Jewish People in Tel Aviv

מר שושני במוזאון העם היהודי החדש בתל אביב. זה מדהים! הגיע הזמן… לפני כמה שנים הוא לא היה מוכר בכלל. האמן שצייר אותו כאן כנראה לא יודע שלפי עדים רבים לעולם לא ראו את מר שושני מחזיק או קורא ספר.